תפקודים ניהוליים והקשר ל-ADHD 

סדר יום שגרתי של ילדים, מתבגרים ומבוגרים כולל פעילויות מגוונות, קבועות ושאינן קבועות, מתוכננות ושאינן מתוכננות, כך שנדרשת יכולת טובה של הסתגלות והתאמה לדרישות כדי לפעול באופן עצמאי וללא תלות בסביבה האנושית.

על מנת שנצליח להוציא לפועל את מה שאנו רוצים וצריכים לבצע במשך היום , אנחנו משתמשים ביכולת עיכוב התגובה כדי שנוכל להשאר מרוכזים בפעילויות השונות ולהיות פחות מוסחים מאירועים ומדברים אחרים המעסיקים אותנו. 

היכולת לשלוט ברגשות, להציב מטרות ולתכנן את הדרך להשגתן, היכולת לנהל את הזמן ולהעריך אותו, היכולת להתגמש כאשר דברים אינם מתרחשים לפי התכנון, היכולת למצוא מגוון אפשרויות לפתרון בעיות ולקבל החלטות, היכולת להתחיל משימות ולסיימן והיכולת להפעיל בקרה על הביצועים ועל ההתנהגות שלנו – כל היכולות האלו הן יכולות קוגניטיביות גבוהות שהספרות המחקרית מגדירה אותן כתפקודים ניהוליים - Executive Function. 

מדובר ביכולות חשיבה קוגנטיביות גבוהות הממוקמות בעיקר באונה הקידמית של המוח.

תפקודים אלה מאפשרים לאדם לנהל את חיי היום יום שלו באופן יעיל ובצורה עצמאית.  בתפקוד היום יומי − ביצוע רצף פעולות יעיל בבוקר כדי להגיע לעבודה או למסגרת החינוכית בזמן ועם הציוד הנדרש.

בלימודים – יכולת להגיע בזמן למסגרת החינוכית, להגיש מטלות בזמן, לתכנן את הזמן על מנת ללמוד למבחן, להביא ולהשתמש בציוד הנדרש לביצוע משימות לימודיות מתחילתם ועד סופם, להתמודד עם שינויים במערכת.

 בעבודה− הגעה בזמן לפגישות, הכנת חומרים מתאימים, עמידה בלוחות זמנים, יכולת עבודה בשיתוף פעולה עם מגוון אנשים, פיתוח הרגלי עבודה שיטתיים ויעילים, חשיבה יצירתית "מחוץ לקופסה"

בתחום הפנאי וההשתתפות החברתית – יכולת לשמור על איזון בעיסוקים ולהשתתף בפעילויות פנאי קבועות (התמדה בהשתתפות בחוגים) ושאינן קבועות. יציאה  ומעורבות בפעילויות חברתיות, משפחתיות, קהילתיות המחייבות התנהלות מותאמת ומסתגלת.

ילדים, מתבגרים ומבוגרים המגלים קשיים בתפקודים הניהוליים, או שהתפקודים הניהוליים שלהם אינם מפותחים, מאופיינים לא פעם כ"עצלנים", כחסרי יוזמה, אימפולסיביים, מניפולטיביים, "עושים בכוונה", אינם חושבים על תוצאות מעשיהם, נוטים לשכחנות ולדחיינות לגבי משימות שעליהם לבצע ובנוסף אינם מסיימים אותן. הם נוטים לאחר, הם לא מאורגנים, "מרחפים", לא לומדים מטעויות ולפעמים  מתנהגים אופן שאינו מתאים לסביבה.  נוסף הם מתקשים לעבור מפעילות לפעילות, להתמיד במשימה מתחילתה ועד סופה, מתקשים לפתור בעיות פשוטות ומורכבות ולקבל החלטות, תכנון וחשיבה מראש מאתגרת אותם, והם נוטים להתמקד ב"כאן ועכשיו" (2014, Naglieri, & Barker, O)

קשיים בתפקודים הניהוליים מאפיינים ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעות קשב, קשיי למידה, קשיי תקשורת, קשיים רגשיים וכו'. לקשיים אלה השפעה על כל תחומי חייהם: הם מעכבים את התפתחותם והשתלבותם במסגרות השונות.  ,Rosenblum, & Josman) .2018)

אנשים אלה משקיעים משמעותית מאמצים רבים יותר מאחרים על מנת להגיע לתוצאות המצופות מהם. מסיבה זאת הם נוטים לוותר, להמנע ואינם מביאים לביטוי את יכולותיהם. כך נוצר פער בין היכולת הקוגנטיבית הבסיסית הטובה שלהם לבין הביצוע בפועל.

כאשר מתעורר הקושי רצוי לפתח וליצור אסטרטגיות יום יומיות המותאמות אישית כדי לגשר על הפער ולתפקד באופן עצמאי. עד אבחונם ולעיתים גם אחרי, הציפיות והדרישות מהם זהות לציפיות ולדרישות מאנשים ללא מוגבלות, אז הם מוצאים את עצמם "נאבקים" ברמה היום יומית ומתאמצים הרבה יותר מאחרים כדי להגיע להישגים המצופים.

תחושת התסכול, תחושת המסוגלות הנמוכה וחוסר היכולת מובילים לכך שהביטוי ההתנהגותי של הקשיים הוא זה הנראה לעין, נוצרת תמונה של חוסר גמישות, קשיי הסתגלות ואי ההתאמה לדרישות הסביבה המשתנות.  הקשיים בשליטה הרגשית יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות: תגובות מוגזמות 3 לבעיות קטנות, התפרצויות, התנגדויות, שינויים במצב הרוח, אלימות פיזית ומילולית, חוסר שקט מוטורי ורגשי ואי ציות לחוקים ולכללים של החברה (בכיתה, בכביש, במקומות ציבוריים...)

הבשורה הטובה היא שאלו תפקודים שניתן לפתח, לשכלל ולעבוד עליהם מגיל צעיר גם אם אין עדות לקושי כלשהו, ובמיוחד כאשר עולים קשיים בתפקוד היום יומי, כלומר אפשר לשפר באופן מהותי את איכות החיים, את הרווחה האישית ואת יכולת ההשתתפות במסגרות ובמשימות החיים השונות. פיתוח ויצירה של אסטרטגיות יעילות לאדם, למשימות השונות ולסביבה של האדם, מאפשרים לפצות על תפקודים ניהוליים לקויים או שאינם מפותחים. המטרה של האסטרטגיות היא לגשר על הפער בין היכולת לתפקוד (2012, Polatajko, & Rodger, Toglia .)

בהתאם לחומרת הקושי, האדם מתקשה לפתח וליצור אסטרטגיות אלו באופן עצמאי ולכן הוא נזקק לתיווך פרטני יותר. התיווך כולל הגדרת המטרות, קידום המודעות העצמית לגבי התפקוד – עוצמות ואתגרים, זיהוי אסטרטגיות קיימות, בחינת יעילותן ויצירה של אסטרטגיות חדשות, תרגול שלהן במטרות עצמן ובמצבים יום יומיים נוספים כדי שתוכל להתבצע העברה לחיי היום יום, כלומר שיהיה יישום של האסטרטגיות לאורך זמן. מבוסס על המאמר של ד"ר יעל פוגל המחלקה לריפוי בעיסוק אוניברסיטת אריאל

מזמינה אותך לפנות אלי

                                יש בידי ארגז כלים יחודי אותו מתאימה באופן ספציפי אליך