שיר הנדנדה והקשר למערכות היחסים בחיינו 

השיר מהווה טריגר לבחינת מערכות היחסים השונות בחייך.

הנדנדה, כמייצגת את מצבו הקיומי של האדם בעולם. - ד"ר שמעונה פרנקל

בגרסה השנייה הנדנדה של ביאליק אינה נדנדה ליחיד, אלא נדנדה לשניים, המאפשרת את מצב הירידה, העלייה והאיזון באופן פיזי מצד אחד, ואת הפירוש המטפורי מצד שני.  

מתקיימת זיקת גומלין הדדית בין אני לאתה אשר פועלים ומפעילים זה את זה, וקיימת בזיקה זו היבחרות ובחירה.

ביחסי אני-אתה היחסים כנים וישרים ומתקיים בהם קשר אינטימי של האדם עם הטבע, עם בני האדם ועם האל.

השיח עם האחר ,הוא הבונה את האדם כאישיות רוחנית. מהותו של הקיום האנושי אינו האדם הבודד, אלא האדם המצוי בזיקה עם הזולת. אלו הם היחסים האינטימיים והמהותיים ביותר, אליהם אנו נדרשים לשאוף.

ביאליק מקשר את יחסי הזיקה אני -אתה לנדנדה המאוזנת, שהמתנדנד עובר בה מקצה אחד לקצה שני עד שהוא מגיע לנקודת האיזון.

הפן הילדי מייצג מעברים קיצוניים בין רגשות מנוגדים; מעברים חדים בין בכי לצחוק, בין פעילות אנרגטית בלתי נלאית מול עייפות וקריסה. האדם המבוגר מכיר בחשיבותו של האיזון והמעברים מתונים יותר.

 על פי תפיסת ביאליק ניתן להגיע ליחסי 'אני-אתה' כשהאדם חווה כמו הילד את העוצמות הרגשיות, את האינטנסיביות, את הגישה האינטואיטיבית ואת הישירות שלו.

כאשר היחסים היחידים שקיימים בין בני האדם הם יחסים של שימוש  תועלתני, נוצרת תחושה של ניכור האופיינית לחברה המודרנית.

בנדנדת החיים יכול האדם לנוע בין קצוות רגשיים מנוגדים: בין עמדת השפע מול עמדת החסר, בין עמדת השיפוט מול עמדת הקבלה וההכלה, בין שמחה לעצב, בין הנאה לכאב, בין הרצון לשלוט לבין הרצון לשחרר, בין החלטה מהירה מול פקפוק והעלאת ספק, בין עקשנות מול ויתור, בין דברים שהוא רוצה להתמודד עמם מול דברים שהוא אינו רוצה להתמודד, בין עצמאות מול תלות, בין עמדת הפרגון מול עמדת הכעס, בין ההיגיון לאינטואיציה.  החוויה של מעין מטוטלת רגשית בין שתי קצוות יכולה להפר את האיזון הרגשי.

הנדנדה מתארת את המצב הקיומי של האדם, שבו הוא יכול לבחור בין קצוות מנוגדים. אך קימת הנחה מובלעת, שהמצב המאוזן הוא האפשרות האופטימאלית.

 ביאליק מתאר את המורכבות של המצב המאוזן כמצב של "בין…לבין", כתלוי בין הארץ לשמים. המצב המאוזן בנדנדה הוא חוסר תנועה ותזוזה, לעומת החיות, העוצמה והאינטנסיביות של הקצוות.  לדוגמה: כאשר אנו חשים הנאה או כאב קימת התרגשות רבה, ועמדת האיזון בציר זה היא של שיגרה משעממת.

 הנדנדה יכולה לסמל מצבי בחירה והתלבטות. בכל מצב של בחירה מתוך מספר אפשרויות פעולה והתנהגות, אנו ניצבים מול נדנדות חיינו ולעתים התנדנדות זו מקשה עלינו את תהליך הבחירה. לדוגמה: הבחירה בין קריירה להקמת משפחה, או הבחירה בין חיי נוחות לחיי ייעוד.

בהתאם לבחירות של האדם, משולים  החיים בנדנדה לעליות ומורדות: פעם האדם מצליח ועולה, ופעם הוא נכשל ויורד.

מסר חשוב קיים בציר ההצלחה – כישלון, לילד למבוגר כאחד: החיים אינם או שחור או לבן. לפעמים אנו מצליחים ומרגישים למעלה ולפעמים איננו מצליחים ומרגישים שאנו בתחתית המדרגה וגם אז אסור להתייאש. העמדה החינוכית מאמינה באפשרות השינוי, כי ניתן לגייס את הכוחות להגיע לאיזון, או למעלה מזה.

מעשה המשפט בעולמות העליונים והתחתונים כאחד מדומה לשקילה במאזני הצדק.  ביאליק מחבר בין יחסי 'אני-אתה' ובין מצב של שקולים במאזניים. רמז לכך שרק במצב של שוויון וצדק ניתן לקיים יחסי אמת בין אנשים.

ומי הם האנשים המתנדנדים? הדבר נתון לפרשנות מיהו ה"אתה" . בצד אחד של הנדנדה מצוי זכר "אני", אך המין של המתנודד השני "אתה"  פתוח ונתון לפרשנויות. כמו כן, יכולים שני המתנדנדים להיות: שני בנים, או ילד וילדה, או אם ובנה, או אב ובנו, או גבר ואישה, או שני גברים. במקביל יכולה הנדנדה לבטא יחסים בין ילדים, או יחסים בין הורים וילדים, או יחסים בין גבר ואישה, או יחסים בין שני גברים או נשים.

בשיר "נדנדה" נמצאים המתנדנדים והנדנדה בתנועה מתמדת, ומשנים לחלופין את הפוזיציה: הנדנדה עולה, הנדנדה יורדת והנדנדה מאוזנת וחוזר חלילה. במשחק זה אין מנצח, אין מפסיד ואין הכרעה. מצב זה יוצר תחושה של אין סוף...

מזמינה אותך לצאת למסע לחקירת מערכות היחסים בחייך 

נזהה מהי נקודת המוצא שלך במערכות היחסים השונות הסובבות את חייך

בשם איזה ערכים אתה פועל ובאיזה אופן הם באים לידי ביטוי במערכות יחסיך השונות

מה לשימור, מה לשיפור ומה לשחרור בדרך ליצירת השינוי

יצירת תנועה הרמונית ומצמיחה של הפרייה הדדית 

מסע מצמיח כנפיים.